הביטוח הלאומי מעניק דמי פגיעה לעובדים עצמאיים או שכירים המבוטחים בביטוח הלאומי במקרה של פגיעה בעבודה. פגיעה בעבודה נחשבת לתאונת שאירעה במהלך העבודה, בדרך אל העבודה, בחזרה ממנה או גם לכל פעולה הקשורה לעבודה שהתבצעה מחוץ למקום העבודה. גם מחלת מקצוע, מחלה שנגרמה עקב תנאי העבודה, מזכה את העובד הנפגע בדמי פגיעה.
דמי פגיעה בעבודה – מי זכאי לקבל דמי פגיעה?
הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה לעובדים אשר בעקבות הפגיעה לא מסוגלים לחזור לעבודה שלהם, או לכל עבודה מתאימה אחרת. עובדים אלו מוגדרים לפי חוק הביטוח הלאומי כנפגעי עבודה, והם זכאים לקבל את דמי הפגיעה עבור התקופה שבה הם נעדרו מהעבודה והיו זקוקים לטיפול רפואי, שיקום או החלמה.
מהם התנאים לקבלת דמי פגיעה?
המטרה של דמי הפגיעה היא מטרה סוציאלית, לעזור לעובד שנפגע כלכלית כתוצאה מפגיעה בעבודה.
כדי להיות זכאי לקבלת דמי פגיעה חייב העובד להיות מבוטח בביטוח הלאומי ועליו להביא אישור מרופא כי עקב הפגיעה הוא לא יוכל לעבוד במשך תקופה מסוימת. באישור יפרט הרופא את תיאור הפגיעה, את הנזק שנגרם לנפגע ומתי הוא הפסיק לעבוד. מאחר ומדובר בנושא רפואי, יצרף העובד הנפגע טופס ויתור על סודיות.
ברוב המקרים האישור מהרופא מספיק כדי להעניק לעובד הנפגע פיצויים עבור הפגיעה בעבודה.
בנוסף יש לצרף לתביעה אישור מהמעביד המאשר את הפגיעה ופירוט שכרו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.
קראו עוד על עורך דין תאונת דרכים
איך משלמים את דמי הפגיעה?
לרב דמי הפגיעה משולמים ישירות לעובד, לעיתים כאשר המעסיק מוגדר כמעסיק מורשה ע"פ תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח לאומי(ביטוח מפני פגיעה בעבודה) , התשלום יועבר ישירות למעסיק, אשר ישלם לעובד את שכרו הרגיל ( ללא שעות נוספות) ודמי הפגיעה יועברו ישירות למעסיק.
מה גובה דמי הפגיעה?
עובד שכיר ועצמאי יקבלו דמי פגיעה בגובה של 75% מההכנסה החייבת בביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו הפסיק את העבודה בעקבות הפגיעה. בסך הכול משלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה עבור תשעים יום. אם נעדר העובד פחות מתשעים יום, דמי הפגיעה יחושבו בהתאם לימי ההיעדרות.
לעובד עצמאי יחושבו דמי הפגיעה לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת.
לעובד שנעדר פחות מ- 12 יום ישולמו דמי פגיעה החל מהיום השלישי שלמחרת יום התאונה, לעובד שנעדר יותר מ- 12 יום ישולמו דמי פגיעה החל מהיום שלמחרת התאונה.
עובד ששהה בתקופת אי כושר חלקית, תקופה שבה בהתאם להוראה רפואית צומצמו שעות העבודה, יהיה זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם לחלק היחסי של השעות שבהן הוא לא עבד. עובד שנקבעה לו תקופת אי כושר חלקית, ועל אף זאת עבד את שעות העבודה המלאות, לא יהיה זכאי לדמי פגיעה.
עובד שהגיש תביעה לביטוח הלאומי והתביעה נדחתה, יכול להגיש על כך ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.